#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד. 1 סוכה גבוה יותר מכ' אמה ובא למעטה בכרים וכסתות, תבן ועפר, האם הוי מיעוט בבטלו ובלא בטלו ובאינו עתיד לפנותו?	"כרים וכסתות: אף אם בטלו לא הוי מיעוט, שבטלה דעתו אצל כל אדם.<p dir=""rtl"">תבן ועפר: ביטלו - ודאי הוי מעוט. תבן ואין עתיד לפנותו ועפר סתם - לחכמים לא הוי מיעוט, לר' יוסי הוי מיעוט {מחלוקתם לענין טומאת אוהל}. תבן ועפר העתיד לפנותם - לכו&quot;ע לא הוי מיעוט. (עפר ואין עתיד לפנותו - לרש&quot;י גם הוי בכלל מחלוקת ר&quot;י וחכמים, ולהריטב&quot;א לכו&quot;ע הוי מיעוט.)</p>"	סוכה ד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ד. 2 היתה גבוה מכ' אמה והוצין יורדים לתוך עשרים, האם כשרה?<p dir=""rtl"">היתה גובה י' טפחים והוצין יורדים לתוך י', האם כשרה, ומדוע?</p>"	"גבוה מכ' אמה - אם צילתם מרובה מחמתם כשרה, ואם לאו פסולה.<p dir=""rtl"">גבוה מי' טפחים - סבר אביי אם חמתם מרובה מצילתם כשרה ואם לאו פסולה, א&quot;ל רבא לעולם היא פסולה, מפני שהוי דירה סרוחה, ואין אדם דר בדירה סרוחה.</p>"	סוכה ד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד. 3 היתה גבוה מכ' אמה ובנה בה איצטבא, כנגד כל דופן האמצעי, מן הצד, באמצעיתה, האם הואיל ומאי קמ&quot;ל?	"כנגד דופן האמצעי - אם יש בה הכשר סוכה כשרה (פרש&quot;י כל הסוכה כשרה משום דהוי פסל היוצא מן הסוכה שכשר).<p dir=""rtl"">מן הצד - אם יש משפת הכותל ולאיצטבא פחות מד' אמות אמרינן דופן עקומה וכשר, ד' אמות פסולה, אף שכבר שמענו דין דופן עקומה, קמ&quot;ל אפ' הכי שלא חזיא לדופן (שהיא גבוה יותר מכ') אמרינן דופן עקומה.</p><p dir=""rtl"">באמצע - אם יש פחות מד' לכל הצדדים כשרה, וקמ&quot;ל שאפ' בד' רוחות אמרינן דופן עקומה. </p>"	סוכה ד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד. 4 סוכה הנמוכה מי' טפחים וחקק להשלים לי' האם כשרה ומדוע?	"אם יש משפת חקק ולכותל ג' טפחים כשרה ואם לאו פסולה.<p dir=""rtl"">לא אמרינן כאן ד' אמות כדופן עקומה, כיון שאין דופן של י' לא ניתן לעשות דופן ביותר מג'.</p>"	סוכה ד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד: 2 נעץ ד' קונדסים וסיכך ע&quot;ג האם כשרה (בשפת הגג ובאמצע הגג)?	"ר' יעקב מכשיר וחכמים פוסלים.<p dir=""rtl"">רב הונא אמר מחלוקת בשפת הגג האם אמרינן גוד אסיק (כשאין מחיצות ניכרות), ואיתותב דאיתא בברייתא שמתיר אף בארץ. רב נחמן אמר שנחלקו באמצע הגג והתיר ר' יעקב כשיש בכל קונדס טפח. הסתפקו בגמרא האם גם בצד נחלקו, או שגוד אסיק לכו&quot;ע אמרינן וכשרה, וסלקא בתיקו (הרי&quot;ף פסק בספק דאוריירתא לחומרא, אבל גרסת רב שרירא גאון ברב נחמן בצד לכו&quot;ע מותר, וכן פסק הרמב&quot;ם להלכה).</p>"	סוכה ד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד: 3 מנין לסוכה שאינה גבוה י' טפחים שהיא פסולה?	"אליבא דר&quot;מ {שכל האמות היו בינוניות של ו' טפחים} - ילפינן מכרובים שעמדו בשליש המשכן, כמו בבית המקדש שקומת הכרוב י' אמות וגובה הבית ל', כך במשכן שגובה המשכן ס' טפחים גובה הכרוב עד כ' טפחים, וכתיב &quot;והיו הכרובים פרשי כנפים למעלה' הינו כנגד ראשיהם 'סוככים בכנפיהם על הכפורת&quot; וארון וכפורת י', הרי סיכוך בי' טפחים. [אין לומר מארון ט' וכפורת טפח, וכתיב &quot;ודברתי אתך מעל הכפורת&quot;, שאם כן צ&quot;ל י' טפחים כולל הסכך.]<p dir=""rtl"">ר' יהודה שסובר שאמת כלים ה' טפחים אם כן הוי יותר מי', לכן אומר שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני [לר&quot;מ נפק&quot;מ לגוד ולבוד ודופן עקומה].</p>"	סוכה ד:		
